דרור , בתי הבכורה, נולדה בלידה טבעית (עם אפידוראל כמובן…) .
אחרי עיכובים התפתחותיים ובדיקות מקיפות גילינו שלדרור יש שיתוק מוחין, CP . כנראה שבמהלך הלידה עברה אירוע מוחי.
לא פשוט לקבל בשורה כזו, אך כאדם אופטימי מטבעי שמאמין שכל דבר קורה לטובה יצאתי מחוזק והודיתי ליקום על האתגר שנתן לי.ועל מתנה ושמה דרור.

עברנו עם דרור המון טיפולים של פיזיותרפיה שרובם לוו בבכי רב ובסבל רב. במקביל טיפלתי בדרור בכל הטיפולים אותם אני למדתי, שמטרתם הייתה שדרור תתחבר לגופה ושתחוש גם מגע טוב נעים ואוהב. ודרור ידעה להתמסר לטיפולי המגע שלי ואני הייתי האבא הכי מאושר בעולם.

כשהייתה בת 10 חודשים לדרור התחילה מחלת האפילפסיה. לשמחתנו אחרי ניסיונות חוזרים מצאנו את התרופות שאיזנו אותה. באותה נקודת זמן שלביתי החלה המחלה הלא סימפטית הזו, הבנתי שמצד אחד אין מנוס מלטפל תרופתית במחלה, למרות שאני לרוב דוגל ברפואה טבעית. מצד שני הייתי חייב למצוא לה טיפול טבעי שירגיע את כל המערכת העצבית  שלה ישירות.
וכך הגעתי לשיטת טיפול בשם C.R.T  – CRANIO REFLECTION TECHNIQUE – טכניקה ייחודית של לחיצות על הקרקפת, שפותחה ע"י ד"ר יוסי ראובן.

לד"ר יוסי ראובן הגעתי כדי שיטפל בדרור. הטיפולים כללו מפגשים רבים ויוסי הציע שאלמד אצלו את השיטה כדי שאוכל להמשיך לטפל בה בעצמי. וכך היה . עברתי אצלו את הקורס וטיפלתי בדרור. בהמשך שילבתי את הטיפול בטיפולים המשולבים שלי.

מעבר לאתגר הגדול של לגדל את דרור עם המגבלות שלה, דרור נתנה משמעות אחרת להיותי מטפל. דרור מלמדת אותי כל יום על "פרופורציה" ,על לא לקבל דבר כמובן מאליו ולהודות על כל התקדמות קטנה שהיא עושה, שהרי עבורה זוהי התקדמות ענקית.
אין לי ספק שהדרך עם דרור עוד ארוכה ומרתקת ואין ספק שגם כאבא וגם כמטפל עוד אלמד ממנה רבות.